השקעות נדל"ן בשיטת תבואה

כיצד הפכה תוכנית ממשלתית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה למנוף כלכלי אדיר לבעלי דירות ויזמים? תמ"א 38, ותוכניות דומות שהתפתחו בעקבותיה, משנות את פני הערים ומעניקות לבעלי הדירות הזדמנות נדירה לשדרוג מקיף של הנכס ושל איכות החיים במשך שנים הם גרו בבניין בלי מעלית, עם סדקים בקירות וחניה מאולתרת בחצר. היום הם מתכננים את המעבר לדירה חדשה אבל באותו מקום – עם לובי, ממ"ד, מרפסת שמש וחזית מפוארת. איך? בזכות תוכנית תמ"א 38. בשני העשורים האחרונים, תמ"א 38 ביססה את מעמדה כאחת מתוכניות ההתחדשות העירונית המשמעותיות ביותר בישראל. התוכנית, שנולדה מתוך צורך הנדסי-בטיחותי, הפכה לכלי רב עוצמה לשדרוג בניינים ישנים, להעלאת ערך הנכס ולשיפור פני הערים. מאז יוני 2022, תמ"א 38 אינה תקפה עוד ברמה הארצית. עם זאת, רשויות רבות החילו תוכניות מקומיות חלופיות כמו תמ"א 38 מקומית ותוכניות הריסה ובנייה לפי מדיניות עירונית. לצד ההזדמנויות הגדולות שתוכניות אלו מביאות, חשוב להבין כי מדובר בתהליכים מורכבים, ארוכים ולעיתים רצופי בירוקרטיה

שוקלים לרכוש דירה ורוצים להבין מה הקבלנים מציעים לכם? הגעתם למקום הנכון. ליקטנו עבורכם את עשרת המונחים המובילים שאתם צריכים להכיר כדי לעשות בחירה נבונה ומושכלת לקראת רכישת נכס מקבלן: יתרונות, חסרונות וכל הפרטים הקטנים שחייבים לדעת ומוכרחים לבדוק עשרת המונחים שחשוב להבין: 1.     90-10 מה זה? תשלום של 10% מערך הדירה בעת החתימה על החוזה, והיתרה (90%) רק בסמוך לאכלוס. דוגמה מעשית (ברכישת דירה של 2.5 מיליון ₪): בחתימת החוזה הרוכש משלם רק 250,000 ₪ (10%) ונשאר עם 2,250,000 ₪ בחשבון למשך 24 חודשים עד למסירה. השקעת הסכום הזה בפיקדון בתשואה שנתית של 4%, למשל, תישא רווח של 180,000 ₪ במהלך שנתיים, ועוד כ-3,000 כתוצאה מאפקט ריבית דריבית). גם אם אין לו את הסכום בחשבון והוא צריך משכנתא של 1.8 מיליון ₪ למימון יתרת התשלום – הוא חוסך 24 חודשים של תשלומי ריבית על 2.25 מיליון ₪ (כ-7,500 ₪ לחודש למשך שנתיים = 180,000 ש"ח ועוד כ-3,000 בגלל הריבית

עליית מחירי הדיור בישראל בשנים האחרונות הפכה לסוגיה בוערת שמעסיקה כל בית. אבל מי באמת מרוויח מהעלייה הזו ובאיזה אופן? בחנו כיצד הגופים הציבוריים וגם מערכת הבנקאות הפרטית נהנים מעליות המחירים ומיהם אלו שנפגעים ממנה רשות מקרקעי ישראל: הכנסות של עשרות מיליארדים רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שמנהלת כ-90% מהקרקעות במדינה, הפכה בשנים האחרונות לאחת הנהנות המרכזיות מעליית מחירי הדיור. אם בעשור הקודם ההכנסות השנתיות שלה נעו סביב 12–16 מיליארד שקל, הרי שבשנים האחרונות המספרים זינקו: ב־2022 נרשם שיא של כ־37–41 מיליארד שקל הכנסות. ב־2024 אומנם נרשמה ירידה חדה וההערכות עומדות על כ־22 מיליארד שקל. ועדיין, במבט על העשור הנוכחי, מדובר בהכנסות הגבוהות פי שניים עד שלושה מהעשור שקדם לו. המודל הכלכלי של רמ"י מבוסס על כמה מקורות הכנסה ישירים מעסקאות נדל"ן. ראשית, היא מוכרת זכויות חכירה ל־98 שנה ולא את הקרקע עצמה, כאשר הקבלנים משלמים לה סכומי עתק עבור זכויות הבנייה. נוסף על כך, נגבים היטלי פיתוח, דמי ניהול, ביטוחים